“הקורונה כאן כדי להישאר”
בטור הקודם התייחסתי לאוירת האפטר קורונה ולציפיות החזקות ששל השווקים להתאוששות מהירה, אחרי הסגר הראשון הגיע גל חזק של רכישות, זינוקים בשימושים בכרטיסי אשראי, אך מהר מאד אנחנו רואים את ההתמתנות, הפדיון בעסקים ירד משמעותית, יש עסקים שמדווחים על ירידה ב50% מהפדיון, עסקים רבים מדברים על כך שכשהם היו סגורים הם הפסידו פחות.
מי שעוקב אחרי שווקי ההון בעולם יכול לראות שההבדל בעוצמת המגפה הוא זה שקובע את השוני בשווקים, אפשר לראות את השווקים באסיה ובארופה מול המדדים של ארה”ב, ארה”ב נסחרת בנחיתות מול השווקים האחרים, אצלנו ככל שהמגיפה מתפשטת שוב והחששות הולכים וגוברים הבורסות יורדות שוב. דבר שגורם לרבים להסית את ההשקעות שלהם משוק ההון לאפיקים אחרים, בעיקר לנדלן.
שהייתי מנהל בבנק, הימים שבהם השווקים רעדו היו ימים קשים מאד, הלקוחות היו מגיעים לבנק ועומדים זה אחר זה כדי לשחרר את הכספים שלהם מהבורסה, שבוע אחרי שהמשבר היה נרגע, הלקוחות היו שוכחים את ההיסטריה והיו מגיעים להשקיע מחדש. ככה זה יש לנו זכרון קצר.
אחרי כל משבר, היינו מתקשרים ללקוחות הגדולים ומנסים להחזיר אותם לבורסה, משני סיבות, ראשית, זה לטובתם. שנית, זה העיקר, זה הרבה עמלות לבנק. בכל פעם היו נשארים מספר אנשים שהיו מעדיפים לשמור על כספם בטוח, תמיד היית שומע מהם את המילה אני הולך להשקיע בנדל”ן.
מי שעוקב אחרי החדשות הכלכליות יכול לשמוע חדשות לבקרים תהפוכות בשוק הזה, השבוע התבשרנו שמשרד האוצר לא מעונין להמשיך את מחיר למשתכן, דבר שכבר אפשר להרגיש בפועל, פחות מכרזים ובעיקר פחות תכנון, שמענו ששר השיכון החדש מעונין לבטל את מס הרכישה בפריפריה, דבר שיגביר את ההשקעות בקניית דירות בחיפה, קרית מלאכי וכו’.
בשבוע שעבר, הגיע אלי אברך מאנ”ש לייעוץ פיננסי, שאנחנו יושבים הוא מספר לי שהוא בא למקסם את הרווח ומעונין שאתן לו טיפים, אשתו מורה ומחזיקה בקרן השתלמות של מאה אלף ובנוסף יש להם כמאה אלף ₪ בבנק, הוא התלבט האם להשקיע בשוק ההון, או לחילופין לקנות דירה, יש כלל שלעולם ישלש אדם את כספו אך צריך להתחיל ממשהו.
המשפט הראשון ואולי היחיד שאני זוכר במלואו משנותי באוניברסיטה העברית, כאשר המרצה לכלכלה נכנס הוא פתח בהקדמה מהו מדע הכלכלה? רבות התשובות שעפו באויר, אבל הוא הפתיע, מדע הכלכלה הוא מדע המחסור, אדם יודע כמה אין לו, כמה שיש לי אני יודע כמה אין לי.
בואו נראה את זה בפשטות אין לי כסף ולכן אני לוקח משכנתא, אני מתמנף אני קונה בית ששווי מליון שח למרות שיש לי רק רבע מהכסף, יותר מכך אין לי שקל ואני קונה בית באמצעות מינוף נכון. (עזרתי השבוע לשני משפחות מאנ”ש לקנות בית ללא הון עצמי בכלל בעסקה מאד טובה, בס”ד בניתי להם משכנתא במחירים שהיה להם הרבה יותר שווה מהמשך השכירות הניצחית.)
כך גם בעולם ההשקעות, שאני משקיע בבורסה אני יכול להרויח על כספי 5-10% בשנה, אבל אני מרויח רק על הסכום שיש לי . לדוגמא השקעתי מאה אלף ₪ , אני ארויח בסוף השנה 10 א’ שח.
שאני משקיע בעסקה נכונה בנדלן וחשוב שהיא תהיה נכונה, אני מרויח על מה שאין לי , ניקח דוגמא אם אני קונה בית במליון ₪ שכולו מגיע מהלוואות, התשואה על הבית תהיה בממוצע כ-5% בשנה , הרווח שלי יהיה 50 א’ שח. לעומת זה עלות המימון שלי בעסקה טובה תהיה כ- 2% , ולכן אני מרויח 30 א’ שח בשנה.
עולם המימון פתוח בפני כל אחד בעולם שרק רוצה להאמין שהוא יכול להגיע רחוק, כל אחד יכול וכל אחד צריך להאמין שהקב”ה רוצה אותו עשיר.